בשנים האחרונות משרדנו לוקח חלק ביוזמה בין לאומית להכרת אונסק״ו בהכרזה סדרתית בינלאומית בשלוש יבשות של מורשתו של אדריכל אריך מנדלסון, ממובילי האדריכלות המודרנית במאה העשרים, כאתרי מורשת עולם. מנדלסון תכנן גם בארץ מספר מבנים ובהם ביה״ח הדסה בהר הצופים, וילה ויצמן ברחובות, ביה״ח רמב״ם, בנק אנגלו פלשתינה, בית שוקן וספריית שוקן בירושלים ועוד.

 

היבטים וערכים מרכזיים בעבודתו של מנדלסון

1. המבנים שתכנן מנדלסון תוכננו בין השנים 1912 ו-1954 על פני שלוש יבשות, ומבטאים היבטים שונים של התנועה המודרנית.

2. מבחר העבודות מייצג מגוון של טיפוסי בניין, החל ממבני מדע ותרבות (למשל מצפה כוכבים ובית קולנוע) ועד מבנים מסחריים, בתי כלבי ומבני תעשייה עצומים, בנקים, בתי חולים, בתי עלמין ובתי כנסת, וכן וילות מגורים.

3. הקריירה של מנדלסון היתה חובקת עולם. בשל הנסיבות הפוליטיות ששררו בין שתי מלחמות העולם, לעבודתו של מנדלסון יש תרומה מיוחדת לנושא האדריכלות וההגירה, שלו עצמו ושל לקוחותיו היהודיים. הדבר מתבטא בתכנון של מבנים, ש"הושתלו" בסביבה תרבותית שונה לחלוטין ועם זאת תוכננו באנושיות ותוך יצירת תחושה של בית בכל מקום ומקום.

4. לאחר שאולץ להגר מגרמניה ב-1933, הוא ביסס את הקריירה שלו בבריטניה, פלשתינה המנדטורית ובארה"ב.

5. השפעת האדריכלות של מנדלסון היתה ממושכת ומגוונת. החל משנות ה-20' היה חלוץ בארכיטקטורה אורגנית של קווים זורמים-מעוגלים, אשר הפכה פופולרית בקרב אדריכלים מודרניסטיים רבים בחלקים רבים בעולם, כולל אף כאלה בהם מנדלסון מעולם לא ביקר בעצמו.

6. עבודותיו של מנדלסון בפלשתינה המנדטורית ובארה"ב הקדימו את ה"רגיונליזם הביקורתי" של סוף המאה ה-20' באדריכלות. מנדלסון יישם שיטות בניה ברות קיימא ומותאמות אקלים, וחיפש שילוב בין הטבע והטכנולוגיה. בייחוד בלטה עבודתו בהתאמות מודרניות של הרקמה הבנויה הקיימת, כל זאת תוך שימוש בפרקטיקות שהינן רלוונטיות גם היום.

 

במסגרת יוזמה זו התקיימה סדרת כנסים

– הכנס הפותח התקיים בחודש מרץ 2022 בברלין, והכנס השני, ״אריך מנדלסון – ארכיטקטורה של דיאלוג״ התקיים בחודש מרץ 2023 בטכניון, חיפה. בכנסים ניתנו הרצאות העוסקות בקריירה הבינלאומית של מנדלסון, במבנים שתכנן ובסוגיות שימור והכרה בינלאומית במורשת הבנויה.

– בכנס בטכניון הציג משרדנו עבודות תכנון ותיעוד שבוצעו על ידינו במבנים של מנדלסון בירושלים, וילה שוקן ברחוב סמולנסקין ובנק אנגלו פלשתינה ברחוב יפו, אשר תוכננו והוקמו בתקופת המנדט הבריטי. כמו כן נדון האתגר שבהכרזה על שימור מבנים היסטוריים בבעלות פרטית.

– התכנון בווילה שוקן בוצע בשיתוף אדר' ירון קופרשטוק.

– התיעוד של בנק אנגלו פלשתינה בוצע בשיתוף אדר' שעיה רוט.

 

לצפייה בהרצאה בטכניון על פועלו של אדרריכל אריך מנדלסון לחצו כאן.

למאמר של משרדנו בנושא לחצו כאן.

 

בכנס השלישי, שהתקיים בחודש מרץ 2024 בעיר אולשטיין Olsztyn שבפולין (עיר הולדתו של מנדלסון, לשעבר פרוסיה המזרחית), ובו השתתפו בעיקר נציגים מפולין, גרמניה, צרפת, ארה"ב (מכון גטי) וישראל, נבחנו ערכי OUV (Outstanding Universal Values) של המורשת של המבנים המרכזיים שתכנן מנדלסון במדינות אלו, לשם הכללתם ברשימה טנטטיבית והגשתה העתידית לבחינת ההכרזה. כמו כן התקיים סיור בעיר, בנקודות ציון שהיוו חלק מחייו של מנדלסון הצעיר, וביניהם בית טהרה, הפרוייקט הראשון שתכנן עבור הקהילה היהודית. האתר הצנוע מבחוץ, אך ייחודי מבפנים, שוקם באופן מדוקדק ומהווה עדות לקהילה היהודית המפוארת שהיתה בעיר, למרות שבית העלמין היהודי נותר שומם.

 

בכנס זה הציג משרדנו מצגת בנושא בנק אנגלו פלשתינה ברחוב יפו בירושלים, ערכי המורשת המתקיימים בו עד היום לאור ערכי השלמות והאותנטיות, והפוטנציאל הרב לשימורו והסבתו האפשרית לשימוש מלונאי. ברצוננו להודות למשלחת הפולנית על האירוח והכנס המקצועי.

 

לצפייה במצגת מתוך הכנס באולשטיין, פולין לחצו כאן.

 

יפו 21, ירושלים – בנק אנגלו פלשתינה אותו תיעד משרדנו

מבנה הבנק תוכנן ע"י מנדלסון עבור "חברת אנגלו פלשתינה" (APC) ונבנה בין השנים 1937-1939 בהתאם לרוח התקופה – הסגנון הבינלאומי עם השפעות סגנוניות מקומיות, בעיקר בהיבט השימוש באבן לחיפוי ועיטורים מהמקורות ההיסטוריים. המבנה ממוקם ברחוב יפו – רחובה הראשי של ירושלים המודרנית, היוצא משער יפו בעיר העתיקה, ובסמוך לו מבנים מונומנטליים נוספים כגון כיכר ספרא ובניין העירייה, בניין הדואר ועוד.

 

המבנה בן 7 קומות בחזית הצפונית הפונה לרחוב יפו, ושלוש קומות בחלקו האחורי הפונה לרחוב כורש (רחוב סטורס במקור). קומת הקרקע היא קומה ציבורית גבוהה ומעליה קומת גלריה המשקיפה על החלל המרכזי, ששימש את החלל הציבורי של הבנק. מעל קומת הגלריה חמש קומות משרדים נוספות שתוכננו באופן פונקציונלי.

 

המבנה שימש כסניף הירושלמי של הבנק משנת 1939. בשנת 1948, עם הקמת מדינת ישראל, שונה שם הבנק ל-"בנק לאומי לישראל" והמשיך לשמש את הבנק.

 

לאורך השנים נשאר המבנה ללא שינויים משמעותיים, החזיתות נותרו כבמקור ונשמרו אף רוב פרטי הבניין, חלקם בעיצובו של זאב רבן מ"בצלאל".

 

למבנה ערכי מורשת היסטוריים, תרבותיים, אדריכליים ואורבניים, והוא מבטא היטב את השילוב שפיתח מנדלסון בין אדריכלות המערב ותרגומה לרוח המקום.

 

מתוך תיק התיעוד של בנק אנגלו פלשתינה, בוצע בשיתוף אדר' שעיה רוט.