מהות הפרויקט: שימור תחנת הרכבת ההיסטורית והסבתה למתחם מסחרי

סטטוס: הושלם

פרוגרמה: מסחרי

שנת התחלה: 2007

שנת סיום: 2010

יזם: עיריית תל אביב-יפו

תיאור הפרויקט:
באתר נמצאים מספר מבנים היסטוריים עיקריים: מבנה תחנת הנוסעים, טרמינל הסחורות ומבני עזר נוספים. מבנים אלו עברו שינויים רבים במהלך השנים וגם נפגעו קשות מידי אדם ופגעי הטבע, ובעיקר תרמה לכך הסמיכות המיידית לחוף הים. כמו כן, שומרו ושוחזרו מבני מפעל הבטון של "וילנד" הסמוך.
לאחר עבודת תיעוד שנעשתה למבנים, שוחזרה מעטפת המבנים בשלמותה ובוצעה הכשרת המבנים למכרז יזמות של עיריית תל אביב לשימושי מסחר, תרבות ופנאי.
המבנים חוזקו לרעידות אדמה והונגשו למוגבלים ונכים תוך שימור קפדני של כל האלמנטים האדריכליים והעיטוריים שנמצאו בשטח ו/או עלו מעבודת התיעוד.

רשימת המבנים שטופלו על-ידי משרדנו:
• מבנה תחנת הרכבת (5).
• מחסני הרכבת – טרמינל סחורות (4).
• בית החרושת (14).
• גדרות ושערים.
• חנות המפעל (12).
• וילה וילנד(8).
• הבית הערבי (10).
• הבית האדום(8 א').
• צריף העץ (9 א').
• מבנה 26.

רקע:
תחנת הרכבת של מנשייה נבנתה בשנת 1892 כחלק מקו הרכבת הראשון באזור זה של הים התיכון אשר חיבר בין נמל יפו לבין ירושלים. הסיבה העיקרית לבניית קו זה הייתה התעוררות גל הצליינות הנוצרית שהגיע דרך הים בדרכו לעיר הקודש ירושלים. הפרויקט היה אחד מפרויקטי התשתית החשובים של שלהי השלטון העות'מאני בארץ ישראל. המבנה הראשון שהוקם במתחם ביפו היה מבנה התחנה. על בסיס אותן התכניות נבנה גם מבנה התחנה בירושלים. מיקום התחנה מעורר תהיות ומחשבות בראייה היסטורית, ונראה כי השלטון העות'מאני החליט לבנות את התחנה לא בתוך העיר העתיקה של יפו, ואף לא באזור הסמוך לנמל או לשעריה, אלא במרחק ניכר ממנה בסמוך לשכונה הערבית החדשה "מנשייה", שהמשיכה את הבנייה המפוזרת לכיוון צפון ובכך שירתה בראש ובראשונה את עיקר האוכלוסייה המוסלמית של יפו. אולם, ניתן להבחין כי המתחם נבנה בין אזורי התיישבות נוספים מצפון לשכונה האמריקאית / גרמנית של יפו ומדרום לשכונת נווה שלום ולבתי זרח ברנט היהודית, ובכך אכן שירתה הרכבת את כל האוכלוסיות שגרו במקום בשלהי המאה ה-19.
במהלך השנים ולאחר שנת 1950, תפס את השטח צבא ההגנה לישראל ועשה בו שימושים שונים כגון משרדים, מתפרה צבאית ראשית, מגורי חיילים, מחסן להוצאת הספרים של משרד הביטחון, מוזיאון אוסף כלי נשק וכו'. בשנות התשעים החליטה עיריית תל אביב להחזיר שטח מרכזי זה, הנמצא בין תל אביב ליפו, לשימוש הציבור הרחב. משרדנו נקרא לתכנון השימור של עיקר המבנים בתחנה לשימושי תרבות, נופש ופנאי.