רחוב מקדונלד 3, רמת-גן – וילה שרת
מהות הפרויקט: שימור מבנה מגורים והסבתו למבנה ציבור
סטטוס: בתכנון
פרוגרמה: מגורים
שנת התחלה: 2013
יזם: עיריית רמת גן
תיאור הפרויקט:
המבנה בבעלות עיריית רמת גן ישמש כמבנה ציבורי-עירוני להשכלת מבוגרים. הפרויקט יכלול שימור מעטפת הבניין, מבואת הכניסה וחדר המדרגות וכן תוספות בנייה מזעריות והתאמות שונות לשימוש המבנה כציבורי. העבודה תכלול שימור ושיחזור של כל פרטי המעטפת וכן פרטים שלא נשמרו בשל הבלייה הרבה במהלך השנים : שיקום בטונים, שחזור מעקות המרפסות, שיחזור טיח מקורי, שיחזור האח ההיסטורי בחדרי האירוח, שיחזור בריכת הנוי והמזרקה המרשימה בחזית המבנה, שימור ושיחזור חלונות, דלתות ותריסים מעץ וכן שיחזור הגינה והתאמתה לצרכים החדשים.
התוספת החדשה, מאפשרת שינוי יעוד הבניין ממבנה מגורים לבניין ציבור (קתדרה ללימודים והרצאות). התוספת כוללת בניית מרחבים מוגנים, תכנון שירותים, הרחבת החללים והפיכתם לכיתות הרצאה וכיוצ"ב.
בכדי להכשיר את הבניין לדרישות הנגישות והבטיחות הוכשרו מקומות חניה בתחום המגרש בחלקו האחורי, מעלית, מערכת לכיבוי אש ומערכות נוספות וכן אפשרויות הנגשה לבעלי מוגבלויות.
רקע:
בית יהודית וחירם כהן, הוקם בשנת 1933 בשכונת תל בנימין ברמת גן- הבית בן שתי הקומות תוכנן ונבנה בסגנון הבינלאומי ע"י אדריכלית ג’ניה אוורבוך, מחלוצות האדריכלות הבינלאומית בארץ ישראל.
חירם (היינריך) כהן, בנקאי ידוע מתל-אביב, ממייסדי העיר נהריה ומייסד תנועת הצופים ברמת גן, יחד עם אשתו יהודית לבית שלוש (בת למשפחה הספרדית הנודעת ממייסדי שכונת נווה צדק) הקימו את ביתם הראשון בגבעת תל בנימין הסמוכה לעיר רמת גן (רק בשנת 1943 סופחה לעיר ר"ג) כאחד מעשרת בתיה הראשונים של השכונה.
בשנת 1949 עבר להתגורר בבית (לאחר שנמכר לרשויות המדינה) משה שרת, ומי שהיה לשר החוץ וראש הממשלה ה-2 של מדינת ישראל. משה שרת התגורר בבית עד שנת 1953. משנת 1953 ועד לשנת 1988 התגורר בבית שגריר איטליה בישראל. מאז ועד היום נותר הבית נטוש וללא שימוש.
הבית תוכנן ע"י האדריכלית ג'ניה אוורבוך (1909-1977). עיקר תכנוניה התאפיינו בסגנון הבינלאומי ורבים מהם ובראשם תכנון כיכר דיזנגוף ההיסטורית מוכרים כיום כמבנים לשימור, המהווים חלק ממורשת ה"עיר הלבנה" של תל אביב. אתר מורשת עולמי של אונסק"ו.
מעבר לחשיבותו ההיסטורית, ראוי הבניין להיבחן גם מבחינת שלל מרכיביו האדריכליים-תכנוניים. התפיסה הקוביסטית, שולטת כאן לא רק בחזות הנפחית של הבניין אלא גם מתפרסת לעיצוב הפנים הפונקציונאלי, דרך עיצוב הגינה והכניסה כמעין תוכנית דו ממדית שמשלימה את התכנון הכולל.