בית סוסקין, רחוב שד"ל 8 – תל אביב

מהות הפרויקט: שימור מבנה מגורים היסטורי ותכנון מגדל

סטטוס: בתכנון

פרוגרמה: מגורים

שנת התחלה: 2002

יזם: קבוצת חג'ג', משה שוב, שותפים נוספים

אדריכל המגדל: משה צור אדריכלים בוני ערים בע"מ

אדריכלית שימור אחראית: סיוון סימון אברג’יל

 

תאור הפרוייקט:
מזה מספר שנים מקודמת תכנית מתחמית בתכנון משרד משה צור אדריכלים, הכוללת את המגרשים בכתובות הבאות: שד"ל 8, שד"ל 10, יהודה הלוי 55, יבנה 33 ויבנה 31.
יזמי התוכנית התחלפו במהלך השנים, והיום היא מובלת על ידי קבוצת חג'ג' עם שותפים נוספים.
במסגרת התכנית מתוכנן להרוס את הבניין בשדל 10 (בוצע) ובמקומו לבנות בניין בן 3-4 קומות למסחר. לשמר שלושה מבנים: בשד"ל 8, יהודה הלוי 55 ויבנה 33 ולהשאיר את הבניין הקיים ביבנה 31 כפי שהוא. בשטח שבין המבנים הקיימים מתוכנן להבנות מגדל בו ישולבו מלון בקומות התחתונות ומגורים בקומות העליונות.
במסגרת התוכנית יהווה הבניין בשד"ל 8 את הכניסה לבית המלון. חלקו האחורי יפתח ויתחבר עם המגדל החדש.

 

רקע:
בית סוסקין ברחוב שד"ל 8 נבנה בשנת 1924 כבית דירות להשכרה עבור משפחת הד"ר זליג סוסקין .
בבעלות משפחת סוסקין היה מגרש גדול שהשתרע בין הרחובות שד"ל ויבנה. על מגרש זה נבנו שני מבנים:
הראשון, בית המגורים של סופיה וזליג סוסקין, בתכנונו של אלכסנדר ברוולד ברחוב יבנה 31. (הבניין אינו קיים היום). השני, בשד"ל 8, בית דירות להשכרה בתכנונו של המהנדס יוסף זיידנר. בין שני המבנים היו בנויים מבני משק חד קומתיים (אינם קיימים היום). הבניין ברחוב שד"ל 8 נותר באופן כללי כפי שנבנה, ללא תוספות מהותיות.
הבניין ממוקם במבנן התחום בין הרחובות: שד' רוטשילד מצפון, יהודה הלוי מדרום, רחוב שד"ל ממזרח ורחוב יבנה ממערב.
בחלקו הצפוני של המבנן נבנה מגדל הבנק הבינלאומי במשולב עם שני מבנים לשימור: בית ועד הקהילה על שד' רוטשילד, ובית מגורים על רחוב שד"ל. הבית בן שלוש הקומות בנוי בסגנון אקלקטי האופייני לתקופת בנייתו.
מסת הבניין, ההעמדה ברחוב ובמגרש, תכנון הדירות, כל אלה לפי המוכר מהבניה האירופאית. חזיתו הראשית ייצוגית לרחוב ומשולבים בה אלמנטים עיצוביים המעניקים לה גיוון ועושר וכן "אופי מקומי" המיוצר בעיקר בזכות הקשתות המחודדות שבפתחי הקומה העליונה.
הערך האדריכלי המשמעותי בבניין הוא היותו דוגמא מובהקת לבניה הבורגנית בתקופתו.
יחד עם זה הדירות בבניין מרווחות יחסית למקובל בבניינים מסוג זה. הבניין הוא דוגמא המייצגת תופעה חברתית היסטורית של אחרי מלחמת העולם הראשונה בתל אביב בפרט ובארץ כולה: גלי העלייה הגדולים, ריבוי האוכלוסייה בערים, התאוצה שתפשה המדינה שבדרך ויחד איתם הצורך הדחוף בדירות להשכרה, ובניינים שנבנו מלכתחילה לצורך כך. צורך זה הביא לבנית בניינים בני שלוש קומות לעומת הבניינים החד והדו קומתיים שאפיינו את העשור הקודם, ולמעשה מעבר מעיר גנים, בתים פרטיים מוקפים גינות, לבתי קומות עירוניים. גם תהליך הכנסת המסחר ותעשיה זעירה לבתי מגורים התרחשה בבניין זה. עם ירידת הצורך הבוער בדירות מגורים להשכרה, החלו בעלי הבניינים שנותרו עם דירות ריקות להשכירן לבתי מלאכה קטנים ולחנויות בקומות הקרקע. המסחר שהוכנס לדירות הקרקע הביא לשינוי חזותי בבניינים שכן חנות צריכה גישה ישירה מהרחוב ורצוי גם חלון ראוה. בבניין זה נפתחו מעקות מרפסות הרחוב כך שתהיה גישה ישירה לדירות הקרקע, אך לא נפתחו קירות החזית, והכניסה הייתה דרך הדלתות הקיימות. הבט חברתי נוסף, הייחודי לבניין זה, נובע מתפישת עולמו של בעל הבניין הד"ר יחיאל סוסקין. הד"ר סוסקין, שהיה אגרונום ופעל רבות בתחומו, דגל בדרך חיים על פיה הדרך הנכונה לחיות בארץ ישראל היא במשק עצמאי אשר מספק לבעליו מקום מגורים ופרנסה. הבניין בשד"ל 8 היה חלק ממשק פרטי שהשתרע על המגרשים ברח' יבנה 29, יבנה 31 ושד"ל 8 וכלל את בית המשפחה (יבנה 31), משק חי בין הבניינים, שטח לניסויים חקלאיים ביבנה 29 ואת הבניין בשדל 8 שהיווה מקור הכנסה נוסף.
העובדה ההיסטורית המעניינת ביותר הקשורה לבניין היא שבמשך 3 שנים, בהיותו ילד, גר בבניין יצחק רבין עם משפחתו, בשכירות באחת הדירות.
באופן כללי לא נעשו שינויים מהותיים במבנה מאז בנייתו ועד היום. לא נבנו תוספות בניה ולא נהרסו חלקים מקוריים.
נסגרו מרפסות מקוריות, הוחלף חלק ניכר מהנגרות המקורית לחלונות ותריסי אלומיניום, נעשו שינויים פנימיים בדירות, ובמרפסות קומת הקרקע נפתחו פתחים במעקות כך שתהיה גישה ישירה מהמרפסת לרחוב או לחצר האחורית.
בשל היוותרות הבניין במתכונתו המקורית, עיקר עבודת שיחזור המצב המקורי התבססה על ממצאים מהבניין עצמו.